יום שבת, 25 באפריל 2015

Life Happens

זה שיר של אסתר רדא, וגם שם של סרט שיצא ב2011 (תשאלו את גוגל) אבל יותר מכל זה משהו שאני מאמין בו - החיים קורים.

בדרך כלל כשמדברים על מישהו שעושה בלי לחשוב הוא נחשב חסר אחריות או סכל במקרה הטוב. אבל בהרבה דברים אנו עושים בלי לחשוב, כי החיים פשוט קורים לנו.
אנחנו לא תוכנות מחשב, לא כל דבר הוא תוצר של פקודה מתוכננת מראש. מאז ומעולם אנו נישאים על גלים, מגיבים או זורמים למה שקדם לנו, אבל תמיד קדם משהו. יש כל מיני מדיטציות של איפוס המחשבות, ריקון הדמיונות, בסופו של דבר גם שם פוגשים איזה משהו שצץ ועולה בעדינות ומוליך את קו המחשבה, משהו שקורה מעצמו.
ב'לעשות בלי לחשוב' יש שתי אפשרויות: האחת היא לעשות את הדבר הנכון, והשניה היא לעשות את הדבר הלא-נכון, אבל לא לעשות זה לא בא בחשבון. כשהחיים לא כפי שאנו רוצים, אפשר לעצור רגע ולחשוב לנסות לחשב מהלכים, אבל זה לא מחזיק הרבה זמן, די מהר צריך שוב לבחור איזה מסלול ולזרום עליו כי החיים קורים.

התורה מלאה במצוות. והעניין של מצוה הוא לעשות לפני שמבינים. כי אם היינו יכולים להבין הכל לא היה צורך לצוות, היה ניתן לסמוך על שיקול הדעת ולתת לו לכוון. זה מרגיש קצת כמו זלזול באינטלגנציה שלנו כשמצווים אותנו כל כך הרבה, אבל אם נתבונן בחיים נראה שמרוב דברים שאנו עושים בלי מחשבה - נראה שאנו מזלזלים בעצמנו כבר באינטלגנציה של עצמנו. אפשר ללכת אל האיזור הקיצוני של חטא למשל, כל מיני דברים שאנו עושים ומצטערים עליהם אח"כ. אם אנחנו כל כך גיבורים ומסוגלים לחשוב על המעשים שלנו קודם שהם נעשים - למה יש חטאים? אלא שדחפים מסויימים בחיים קיימים בלי לשאול אותנו, החיים קורים להם. כנגד זה באה המצוה שנותנת נתיב לחיים בלי קשר למחשבה, כי הם באמת לא שואלים אותה.

היום התעוררתי מוקדם, עם השעון המעורר הקבוע, לקראת תפילת שחרית. החלטתי לקום בלי שהיות. החלטה של רגע, בלי התבוננות ארוכה והסקת מסקנות. להמשיך בקו ישר את מהלך החיים, לקום ולעשות. הייתי יכול להמתין עוד במיטה ולהתחיל לנמק לעצמי למה כדאי לקום ואיזה יום הולך להיות היום, ואז הייתי מרגיש בטח מאוד אינטלקטואל ובשליטה, אלא שבאותם רגעים ששכבתי במיטה בעצם התחבאה לה החלטה להשתהות. אז ניטרלתי את הבעיה וקמתי בלי לחשוב יותר מדי, נתתי לחיים להמשיך במהלכם, שמתי את התפילה בראשית של היום ובתוך המסגרת הזו - אני מרשה לעצמי עכשיו גם קצת לחשוב ולנהל את חיי הקטנים, בתוך החיים הגדולים שבהם לא ניתנה לי בחירה.

מקווה שהובנתי. יום ושבוע נפלא!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה