אתמול לא כתבתי. הרגשתי זיפת מדי בשביל זה.
אמנם היתה סיבה מספיק טובה להרגיש ככה - יום השואה.
אבל הפעם לא ממש הספקתי לעסוק בו, הייתי שקוע בעצמי מדי.
אז אני אשלים עכשיו.
בכל יום שואה מחדש עולה תמיהה חזקה, על מהות הרוע, מאיפה הוא מגיע, איך הוא יתכן ולמה אלוקים מאפשר לו.
האמת היא שהרוע עוטף אותנו בנגיעות קטנות בכל רגע ופינה בחיים. לפעמים הוא כבוש תחת ממשלת הטוב, ולפעמים הוא בוקע את מערך ההגנה - משתולל ומחריב.
גם הזיפתיות בחיים, כמו זו שהיתה לי אתמול, ועצרה אותי מלעשות מה שרציתי (דיברנו על מעצור ברצון) גם היא תמיד שם בפנים, אך לרוב אני מתגבר. לרוב אני רכוב על אנרגיה חיובית של חיים שנושאת אותי בכנפיה לעשות ליצור להיטיב (האמת שאולי לרוב זה ההיפך...)
לפעמים נדמה שהאמת היא שהכל רע, והטוב הוא רק העמדת פנים, ציפוי חיצוני. ופעמים אחרות, כל כך טוב, שהרע לא מובן ונראה מיותר לחלוטין.
ר' נחמן אומר (אי שם בליקוטי מוהר"ן) שהטוב הוא מימוש הרצון. כשאדם חווה שרצונו נעשה - אז טוב לו, אך כאשר מה שקורה לו הפוך מרצונו - רע לו. זה המושג היחסי של טוב ורע - מה שטוב לי לא בהכרח טוב לחבר שלי, לכן קשה להגדיר על פי זה טוב ורע מוחלט. אבל זה מלמד אותנו דבר חשוב - שהרבה פעמים הרע לא מתכוון להיות רע, אלא מתכוון להיות טוב מכיוון אחר ויוצא לו רע, וזה עונה על השאלה: למה יש רוע? כי מזוית אחרת זה כנראה טוב. למה אמא מפנה לי את הגב? כי היא מוציאה את העוגיות מהתנור (ואליהן היא כרגע דווקא מפנה את הפנים)
בדיאלוג מהסרט מלחמת הכוכבים (פרק 3) נערך בירור יסודי של מהות הטוב והרע. וכך נאמר שם:
ANAKIN: The Jedi use their power for good.
PALPATINE: Good is a point of view, Anakin. And the Jedi point of view is not the only valid one. The Dark Lords of the Sith believe in security and justice also, yet they are considered by the Jedi to be. . .
ANAKIN: . . . evil.
PALPATINE: . . . from a Jedi's point of view. The Sith and the Jedi are similar in almost every way, including their quest for greater power. The difference between the two is the Sith are not afraid of the dark side of the Force. That is why they are more powerful.
ANAKIN: The Sith rely on their passion for their strength. They think inward, only about themselves.
PALPATINE: And the Jedi don't?
ANAKIN: The Jedi are selfless . . . they only care about others.
PALPATINE smiles.
פלפטין ששואב את כוחו ותפיסתו מ'הצד האפל של הכח' טוען שאבירי האור (הג'דיי) ואבירי החושך (הסית') הם דומים כמעט לגמרי, רק שאבירי החושך אינם מפחדים מלעסוק בצד האפל, שלדעתו הוא חזק יותר ונותן גישה לעוצמות חיים שאינן קיימות בצד המואר (בהמשך הוא אומר שרק מהצד הזה אפשר לעצור את המוות)
אנאקין לא חולק על הרישא של הדברים, על כך שבין הסית' לג'דיי שורר דמיון כמעט מוחלט, אלא שהוא מתאר את ההבדל בין השניים בצורה אחרת: הסית' עסוקים בעצמם, והג'דיי פונים להטבה כללית. במילים אחרות: אגואיזם מול אלטרואיזם. פלפטין מחייך כי הוא יודע שזו נאיביות לחשוב כך ובהמשך מוכיח לו שגם בקרב הג'דיי יש מחשבה אגואיסטית.
אם כן,
הרע הוא פגיעה שנובעת ממיקוד בחלק מהמציאות, והתעלמות מחלק אחר. למשל - כאשר אדם מרוכז בעצמו ודואג לטובת עצמו הוא עלול לפגוע בלי משים בזולתו.
כל דבר בעולם צריך קודם כל לדאוג לשלימות ובריאות של עצמו, זהו הרע הטבעי והבסיסי והלגיטימי, וכשהוא מסופק - הטוב יכול לרכב עליו בבטחה ולהנהיג את כל המערכת. הרע שפורץ את גבולו הוא מצב שהפרט רוצה להשיג עוד ועוד כח למעלה ממידתו, בדומה לתא סרטני שיוצא משליטה. במקרה כזה האיזון הכולל מתערער, והפרטים האחרים ניזוקים.
כאשר פרטים מסויימים נזנחים ונוצרים פערים, האחריות להתריע על כך מוטלת על אותם פרטים עצמם. למשל כאשר היד מקבלת מכה ונפגעת היא מתריעה על כך דרך כאב שמשדר קריאת מצוקה והגוף מזרים כמויות גדולות של דם לאיזור הפגוע. הכאב מודיע לאדם שהוא צריך עכשיו לעצור מלנוע ולהתכווץ ולהתכנס פנימה - לדאוג לאיזור החבול.
אתמול הרגשתי שמשהו בסיסי נפגע ולכן התכנסתי. כלפי חוץ זה היה נראה מבאס, אבל מבפנים ידעתי שאני צריך את זה עכשיו, אני צריך לשקם את האיזורים הפרטיים ולהשלים את הקומות הבסיסיות כדי שאוכל להמשיך להנהיג את המערכת בהצלחה בהמשך. ההבלחות הקטנות האלה של רוע, הנפילות היומיומיות האלה הן הכרחיות לתפקוד של מערכת מורכבת, וזה בסדר שגם אצל הג'דיי הן קיימות. השאלה היא מה המגמה.
אז שנזכה לימים שמחים, מתוך שלימות הפרטים תבוא הגאולה הכללית.
יום נפלא ושבת שלום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה