לפני כמה ימים קניתי דגל ישראל ב-5 שקלים לשים על האוטו לקראת יום העצמאות הקרב.
מסתבר שהוא היה מקומט אבל מי ששם לב לזה זו אשתי (הפונקציה 'דגל-על-האוטו' התממשה מבחינתי, איך הוא נראה זה פחות משנה). אז הבוקר החלטתי לגהץ אותו ולשוות לו מראה ראוי כמו שדגל ישראל צריך להיות ביום העצמאות.
אחרי שהורדתי את הדגל מהאוטו והכנתי אותו לגיהוץ, ניגשתי לתקן עוד כמה דברים. כתבתי מכתב התנצלות שכבר הרבה זמן הוא נמצא לי בראש, הורדתי כביסה וקיפלתי יפה (כל הכבוד לי) והתקלחתי (גם כן תיקון חשוב).
בסוף לא גיהצתי את הדגל, אבל זו לא הנקודה.
הנקודה היא ההחלטה לעשות משהו טוב, קטן, לתקן משהו; שגוררת בעקבותיה מעשים קטנים נוספים שגדלים והולכים לגל של טוב.
ליצר הרע יש שיטה, והיא להכניס אותנו לגל שלילי בהדרגה. להתחיל בהילוך ראשון, מעשה קטן ולא מזיק, ואט אט להגביר ובסוף אנו מוצאים את עצמנו הרחק מהכוונה המקורית: "כך אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודה זרה" (תלמוד בבלי, שבת ק"ה)
ככה גם עובד הטוב, מתחילים ממעשה קטן, קל יחסית, של תיקון גם אם זה נראה לא ממש משמעותי. ואז מתעורר החשק להוסיף טוב, וצריך לנצל את זה ולא להפסיק, לרוץ לתפוס עוד מצוה עוד הארת פנים לעוברים ושבים, עוד שיפור הסביבה...
בחז"ל קוראים לזה 'מצוה גוררת מצוה', או במסילת ישרים - מידת הזריזות: כשמיד שעולה רצון טוב אצל אדם ימהר לקיים אותו ולא יתן רווח למחשבות ומניעות להיכנס בנתיים (לא ציטוט, אבל זו רוח הדברים). מאמן שהיה לי בשם רוסו מנחם, סיפר לי על שיטה שלו לכתוב את כל המטלות הקטנות והמעצבנות שצריך לעשות ברשימה ארוכה, ואז מגיע 'משחק הנקיונות' (ככה הוא קרא לזה) זה שעוברים על הרשימה ומתחילים לבצע דבר אחר דבר וככה מנקים את הראש ומשתחררים וזה מאוד מקדם בחיים, פותח אופקים חדשים.
אז שימו לב לפתחים הקטנים האלה, להזדמנויות הקטנות לעשות משהו מתקן. אפילו אם זה מעשה שגרתי אפשר פעם אחת לעשות אותו באופן חיובי יותר, מחוייך יותר, וזה עשוי לפתוח פתח לעוד עשיה טובה.
שבוע טוב וחודש טוב!
מסתבר שהוא היה מקומט אבל מי ששם לב לזה זו אשתי (הפונקציה 'דגל-על-האוטו' התממשה מבחינתי, איך הוא נראה זה פחות משנה). אז הבוקר החלטתי לגהץ אותו ולשוות לו מראה ראוי כמו שדגל ישראל צריך להיות ביום העצמאות.
אחרי שהורדתי את הדגל מהאוטו והכנתי אותו לגיהוץ, ניגשתי לתקן עוד כמה דברים. כתבתי מכתב התנצלות שכבר הרבה זמן הוא נמצא לי בראש, הורדתי כביסה וקיפלתי יפה (כל הכבוד לי) והתקלחתי (גם כן תיקון חשוב).
בסוף לא גיהצתי את הדגל, אבל זו לא הנקודה.
הנקודה היא ההחלטה לעשות משהו טוב, קטן, לתקן משהו; שגוררת בעקבותיה מעשים קטנים נוספים שגדלים והולכים לגל של טוב.
ליצר הרע יש שיטה, והיא להכניס אותנו לגל שלילי בהדרגה. להתחיל בהילוך ראשון, מעשה קטן ולא מזיק, ואט אט להגביר ובסוף אנו מוצאים את עצמנו הרחק מהכוונה המקורית: "כך אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודה זרה" (תלמוד בבלי, שבת ק"ה)
ככה גם עובד הטוב, מתחילים ממעשה קטן, קל יחסית, של תיקון גם אם זה נראה לא ממש משמעותי. ואז מתעורר החשק להוסיף טוב, וצריך לנצל את זה ולא להפסיק, לרוץ לתפוס עוד מצוה עוד הארת פנים לעוברים ושבים, עוד שיפור הסביבה...
בחז"ל קוראים לזה 'מצוה גוררת מצוה', או במסילת ישרים - מידת הזריזות: כשמיד שעולה רצון טוב אצל אדם ימהר לקיים אותו ולא יתן רווח למחשבות ומניעות להיכנס בנתיים (לא ציטוט, אבל זו רוח הדברים). מאמן שהיה לי בשם רוסו מנחם, סיפר לי על שיטה שלו לכתוב את כל המטלות הקטנות והמעצבנות שצריך לעשות ברשימה ארוכה, ואז מגיע 'משחק הנקיונות' (ככה הוא קרא לזה) זה שעוברים על הרשימה ומתחילים לבצע דבר אחר דבר וככה מנקים את הראש ומשתחררים וזה מאוד מקדם בחיים, פותח אופקים חדשים.
אז שימו לב לפתחים הקטנים האלה, להזדמנויות הקטנות לעשות משהו מתקן. אפילו אם זה מעשה שגרתי אפשר פעם אחת לעשות אותו באופן חיובי יותר, מחוייך יותר, וזה עשוי לפתוח פתח לעוד עשיה טובה.
שבוע טוב וחודש טוב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה