כילדים אהבנו לשחק במשחקים
אנשים מבוגרים לא משחקים
אנשים מבוגרים עובדים
ועושים את זה עם פרצוף רציני
משחק הוא דבר מרגש
צריך קצת דמיון לזה
צריך להכנע לתכתיב חיצוני
לחוקים, לסיפור, למטרה
ואז זה קורה - אנחנו שם
מתחרים על גביע זהב
חוצים ארצות
כובשים מדינות
אוגרים נכסים
מחסלים דרקונים
כשמשחקים לא חושבים על מה שמחוץ לגבולות המגרש
אין זמן
חייבים להציל את הספינה מטביעה
או את האי מהרס וחורבן
או את הקוף הקטן
כשמשחקים כל פעולה היא הרת גורל
העולם מונח על כרעי קוביה
גם העולם הזה הוא משחק שכזה
רק דף ההוראות מקומט וקרוע קצת בצדדים
וגבולות המגרש מטושטשים
ולא כולם יודעים מהם הנקודות שמשיגים
או איפה מתחיל הלוח ואיך מתקדמים
ובטוח איזה חלק נאבד
ואי אפשר לשחק ככה
ואי אפשר לשחק ככה
ואיפה הקוביות שזורקים
מבוגרים חושבים שמשחק של ילדים לא מוביל לשום מקום
אז הם משחקים בלהיות מבוגרים
בתוך המשבצת הראשונה על הלוח הגדול
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה